שבלי הלקט · סימן ש״ס, ג׳

ועוד אם בוכנתו שורש העוקץ היו לו לחבר התלמוד זו הברייתא אצל ניטל עוקצו ולחלק בין ראש העוקץ לשרשו והוי ליה נמי למתני לא שנו אלא עוקצו אבל ניטלה בוכנתו פסול אבל השתא משמע דהיא פיטמתו היא בוכנתו עכ"ל וגם מלשון הירושלמי נראה להוכיח כן דגרסינן התם ניטלה פיטמתו תמן אמרי שושנתו יצחק בן חקולא אמר פיקא פי' בעל הדברות יש אומרים היינו בוכנתו ויש אומרים חוטמא של אתרוג וכן נראה לי פיקא לשון פיקס והוא לשון חוטם כדתנן התם הקישואין והדילועין משיפקסו. אבל רבינו יצחק פי' פיטמתו דד של אתרוג והוא חוטמו כדתנן פיטמא של רימון והוא שושנתו ופי' בוכנתו הוא קצה (האתרוג) [העץ] הנתון באתרוג שהוא תלוי בו באילן ובעיקר העץ סביבותיו כמין אסיתא והעץ יוצא ממנה ונמצא העץ בתוכה כמו בוכנא באסיתא ואם נעקר העץ שהוא בוכנתו מעיקרו ולא נשתייר ממנו בתוך האסיתא כלום נמצא מקומו כמין גומא שהיא כאסיתא ולפיכך פסול ואם נחתך העץ מלמעלה כמעט ונשתייר ממנו כל שהוא בתוך האסיתו כשר (ואם) [וזהו] ניטל עוקצו כשר וכן פי' בעל הדברות וכן פי' רבינו חננאל ז"ל שאם לא נשתייר מן העץ בתוך האסיתא כלום נראה כחסר ולפיכך פסול ונראה בעיני שיש לדקדק קצת סייעו לדברי המפרשים פיטמתו ועוקצו שניהם בזנב דתנן בנדה פרק יוצא דופן משל משלו חכמים באשה פגה בוחל וצמל ואמרינן בגמרא צמל אי זה סימניה בן עזאי אומר משתשחיר הפטומת ר' יוסי אומר כדי שיתן ידו על העוקץ והוא שוקע ושוהה לחזור ופי' רבינו שלמה ז"ל עוקץ היינו חודו של דד שהתינוק יונק ממנו פטומת היינו סביבת העוקץ כמו ניטלה פיטמתו אלמא עוקץ ופיטומת במקום אחד הוא ועוקץ היינו שמבחוץ ופיטומת היינו סביבותיו למטה ומיהו נראה לי שאין לדמות ענין פירות לזה שלא מצינו בשום מקום פיטמא לשון עוקץ אלא לשון חוטם ופרח שבראש הפרי הלכך הנכון בעיני כדברי המפרשים פיטמתו ובוכנתו אחד ואם ניטלה פיטמתו דהיינו בוכנתו חודו של אתרוג פסול אבל העוקץ אם ניטל כולו כשר כדתנן ניטל עוקצו כשר ומניין אנו לחלק בין ראש העוקץ לשורשו ועוד הא תנן ניקב ולא חיסר כל שהוא כשר השתא ניקב גוף האתרוג ולא חסר כשר כ"ש אם ניקב עוקצו שאינו גופו דכשר ומשום דנראה כחסר לא פסלינן ליה ואם נפשך לומר הרי נקב שאינו מפולש בכאיסר ופירש רבינו שלמה ז"ל אע"פ שלא חסר כלום פסול י"ל כרבוואתא שפירשו נקב שאינו מפולש חסר כאיסר פסול לא חסר כאיסר כשר ואפי' לפירוש רבינו שלמה ז"ל יש לומר דלא דמי דסתם ניקב האתרוג ולא הוי תולדתו בכך ונראה חסר אבל הכא לא ניקב גוף האתרוג והכי איתא בירושלמי ניקב ולא פילש מבפנים כשר כההוא דתנינן קמן ניטל עוקצו ניקב ולא חסר כל שהוא כשר שמע מינה שאם ניטל העוקץ כשר אע"פ שנראה כחסר מדקא מדמי ליה לניקב ולא פילשו מבפנים. עוד אני אומר דדוקא באתרוגים שאין דרכן בכך להתייבש וליפול הפרח שלהן בחוטמן פסולין אם ניטלה הפטמא אבל באתרוגים שדרכן בכך כשירין לדברי הכל ולא חסר הוא: