שבלי הלקט · סימן ש״ס, ב׳

תנן התם אתרוג הגזול והיבש פסול של אשירה ושל עיר הנדחת פסול של ערלה פסול של תרומה טמאה פסול של תרומה טהורה לא יטול ואם נטל כשר של דמאי בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין של מעשר שני בירושלים לא יטול ואם נטל כשר. עלתה חזזית על מיעוטו ניטל עוקצו ניקב ולא חסר כל שהוא כשר אתרוג כושי פסול ניטלה פיטמתו פסול תני ר' [יצחק בן] אלעזר ניטלה בוכנתו פי' רבינו שלמה ז"ל במתניתיה הוא תנא להאי פיטמתו בוכנתו. והיינו ראש האתרוג לפי שהוא חד ועשוי כעין בוכנא זה לשון מורי הזקן רבינו יעקב ז"ל אבל רבינו יצחק הלוי ז"ל היה מפרש פיטמתו ועוקצו שניהם בזנב עוקצו שנוטל העץ מה שחוץ לגומא שבאתרוג כשר ופיטמתו שנתלש העוקץ מתוך האתרוג וחיסרו לפיכך פסול. והיינו דתני ר' יצחק בן אברהם ניטלה בוכנתו מה שנכנס בתוך האתרוג כבוכנא הנכנסת ומכה באסיתא. ולשון רבינו יעקב ז"ל נראה לי שלא מצינו בשום מקום ואופן פיטמא לשון עוקץ עכ"ל. כל זה לשון רבינו שלמה ז"ל וכן פי' הר"ר אליעזר ממיץ כרבינו יעקב ז"ל וכן פי' רבינו גרשום ז"ל פיטמתו שושנתא מה שבראש האתרוג. ניטלה בוכנתו שהפיטמה נכנסת באתרוג כבוכנא באסיתא ואם ניטלה הפיטמא כולה שנשרשה מן האתרוג היינו ניטלה פיטמתו דתני במתני' ועוקצו פי' זנבו וכן פי' רבינו נתן בעל הערוך ז"ל וכן פי' רבינו ישעיה ז"ל וכתב רבינו ישעיה ז"ל מדקא תני ניטלה בוכנתו פסול ולא תני אף בוכנתו דהוה משמע דבא להוסיף דגם אם ניטלה הבוכנא פסול אבל השתא דתני בוכנתו משמע שהכל אחד. ומה שקורא תנא דמתני' פיטמתו קורא ר' יצחק בוכנתו.