שבלי הלקט · סימן שנ״ה, ח׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ועוד ראיה לדבר מדלא פסיק שמואל בהדיא גם כר' עקיבה ותרווייהו לקולא בקטומא כר' טרפון ובחד כר' עקיבה דההיא דפרק עושין פסין דפסק שמואל התם כר' עקיבה וכר' יוסי ותרווייהו לקולא לענין בית סאתים וכן בפרק בתרא דתענית פסק רבא כר' מאיר וכרבן שמעון בן גמליאל לענין איסור תכבוסת והשתא דאתינן להכי נראה דאפי' בחד ושלם לא מכשירינן והא דאמר ולידרוש להו כר' עקיבה לאו למימריה דסבירא ליה הכי אלא הכי קאמר ואיים עליהם בכך שיאמר להם דרישנא לכו כר' עקיבה ומתוך כך אתי לזבוני בזול ובכי האי גוונא לא מיחזי כשיקרא דלצורך השעה מפני שראה שהיו נמנעין מלקנות בשביל היוקר כאותה ששנינו בפרק קמא דכריתות ומייתינן לה בפרק גט פשוט מעשה ועמדו קינין בירושלים בדינר זהב אמר רבן שמעון בן גמליאל המעון הזה לא אלין הלילה עד שיהיו בדינרין נכנס לבית דין ולימד האשה שיש עליה חמש לידות וודאות מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים ואין השאר עליה חובה.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.