שבלי הלקט · סימן שנ״ה, י״א

ועוד נראה לי לפרש אמר בדיא אמר רב אמי חזר בו ר' ישמעאל חזר בו ממה שהיה אומר אפי' שנים קטומים ובעי כולהו שלימין ולעולם שלשה בעי והשתא אתי שפיר לשון הירושלמי ר' חגי בעא קומי ר' יוסי מה בא ר' טרפון להוסיף על דברי ר' ישמעאל אמר ליה ר' ישמעאל לא סבר קטום הדר ר' טרפון סבר קטום הדר פי' בין ר' ישמעאל ובין ר"ט תלתא בעי אלא שר' טרפון מכשיר בקטום ולפי' רבינו שלמה זצ"ל שפי' חזר בו ר' ישמעאל מתחלת דבריו שהוא מצריך שלשה ומכשיר בחד. איכא למיפרך אמאי קאמר ולידרוש להו כר' עקיבה הלא גם ר' ישמעאל מכשיר בחד והוה ליה למימר ולדרוש להו כר' ישמעאל וכר' עקיבה אלא ודאי שלש מחלוקת בדבר ר' עקיבה בעי חד ולא קטים ור' ישמעאל בעי תלתא וכולהו שלימין ור' טרפון נמי מצריך שלשה כר' ישמעאל אלא שהיה מכשיר בקטומין וזה הפי' נראה לי עיקר ודוקא נראה לי לפרש דברי ר' טרפון דמכשיר בקטומין כגון שעלו תמרות בראשיהון דהלכתא כדתני עולא בר חיננא נקטם ראשו ועלתה בו תמרה כשר אבל אם לא עלתה בו תמרה פסול וכן קבלתי מפי הר"ר יעקב מבירצבורק נר"ו דהלכתא כעולא בר חיננא דליכא מאן דפליג עליה והראה לי לשון התוספתא דקתני הדס וערבה שניקטמו ותמרות עולה מתוכן כשירין וכן פסק בעל הדברות כעולה בר חיננא ואם לא עלתה בו תמרה פסול דעבדינן לחומרא מאחר דלא איפשטא בעיא דר' ירמיה וקיטומא דברייתא לאו כנקטם ראשו דמתניתין הוא דאם אי איתא דקאמרינן גבי הדס נקטם ראשו פסול הוה ליה למימר בגמרא מתניתין דלא כר' טרפון ומדסתמא למתניתין שמע מינה דברי הכל היא ונקטם בהדס כנקטם ראשו דלולב. ואם נקטמו ראשיהן פסולין כסתם מתניתין וקיטומא דברייתא קטומין באמצען ולא בראשיהן כגון שנקטמו העלין שעולין בתוך שיעור ההדס דר' טרפון לא בעי שלימין בגוף ההדס כיון שהוא שלם בראשו. ור' ישמעאל בעי שלימין שלא יחסר כלום משיעור ההדס לא בראשו ולא באמצעו והלכה כר' טרפון דאמר קטומין באמצען כשרים וכסתם מתני' דנקטם ראשו (פטור) [פסול] וכסתם מתני' דערבה שהיא קטומה פסולה ובבלי דמכשר הדס קטום וערבה קטומה לא דק. ובעל היראים ז"ל כתב דהלכה כר' טרפון והא דתנן נקטם ראשו פסול לכתחילה קאמר ויחזיר אחר אחר ואי ליכא אחר יברך על זה. ואשכחן דקתני פסול במקום כשר בדיעבד. כדתנן במנחות ובפרק כיצד צולין מייתינן לה נטמאת שיריה אבדו שיריה או נשרפו כמידת ר' אליעזר כשרה וכמידת ר' יהושע פסולה ואוקמינן לה התם בפסחים לכתחילה ודיעבד כשרה ובעל המאור זצ"ל כתב יש מפרשין ההיא דר' טרפון דאמר אפי' שלשתן קטומין לא שנא עלתה בו תמרה ולא שנא לא עלתה מכשיר לא שיהא נקטם ראשו אלא כגון שנקטמו מן הבקעת שענפי ההדס תלויין בה ונפשחו ממנו הבדים והיינו דאמרינן בגמרא השתא עבות שלשה לא אשכחינן אע"פ שר' טרפון מכשיר בדיעבד בקטומין כיון שמצוותן לכתחלה שלא יהיו קטומין [בסופן] ומופשחין אלא גזוזין מן הקרקע אין אנו מוצאין בהן כשיעור שלשה טפחים עבות אלא בקושי ורבינו יצחק פאסי ורבינו ישעיה ז"ל דחו להא דעולא בר חיננא דהא פסקינן הלכה כר' טרפון דאמר אפילו שלשתן קטומין ואפילו לא עלתה בו תמרה כשר ולית הלכתא כסתם מתניתין דאמר נקטם ראשו פסול ולבי נוקפי לומר שר' טרפון בלא תמרות עולין מתוכן כשירין סבירא ליה כפסקא דפסקי רבינו יצחק פאסי ורבינו ישעיה ז"ל דאם כן דבעי תמרות מאי אשמעינן עולא בר חיננא היינו דר' טרפון ותו דאמרינן תלתא וקטימי שכיחא ואם תאמר דלא מכשיר ר' טרפון בקטומין אלא על ידי תמרה מילתא דלא שכיחא היא והוספתי לשאול מלפני הר"ר אביגדור כהן צדק ז"ל קשיא לי דבמתניתין תנן נקטם ראשו פסול ובברייתא נמי גרסינן נשרו רוב עליו ונשתיירו בו שלשה בדי עלין לחין כשר אמר רב חסדא ובראש כל אחד ואחד. וכן נמי תני עולא בר חיננא נקטם ראשו ועלתה בו תמרה כשר ומשמע הא לא עלתה בו תמרה פסול ולא אשכחן דפליג עלייהו ועוד מדבעי ר' ירמיה עלה משמע דהכי הלכתא ולקמן פסקינן כר' טרפון דמכשיר בקיטומין כגון שעלו בו תמרה והראה לי התוספתא דתני התם הדס וערבה שנקטמו ותמרות עולות מתוכן כשירין.