וקשיא לו לפירוש רבינו שלמה שפירש שלשה בדין ובכל בד שלשה עלין לחין דמשמע שמתחילה היה יותר מדקאמר ונשתיירו ולא אשכחן תנא דמצריך יותר משלשה ועל זה שאלתי מלפני הר"ר אביגדור כהן צדק ז"ל והשיב לי נראה דנשתיירו אעלין קאי ולא אבדין והכי קאמר אותן שלשה בדין הצריכו להיות והן הן שיעורן אשר נשתיירו בהן שלשה עלין לחין בשורה אחת בכל בד כשר דמעיקרא הוו (קאמר) כמה שורה בכל בד וכמה עלין בכל שורה והשתא יבשו ונתמעטו שורות הלחות ונשתיירה אחת גם אותה שורה עצמה יבשו רוב עליו ונשתיירו בה אך ג' עלין לחין וכאסא מצראה וכדאוקמא אביי למתניתא דנשרו:
שבלי הלקט · סימן שנ״ג, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.