שבלי הלקט · סימן שנ״א, ה׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אמר מר עקום דומה למגל פסול אמר רבא לא אמרן אלא לפניו אבל לאחריו ברייתו הוא וכשר פי' לאחריו לצד השדרה אמר רבא וצדדין כלפניו דמי ופסול. א"ר פפא האי לוליבא דסליק בחד הוצא בעל מום הוא ופסול פי' שכל עליו עולין לצד אחד. נפרצו עליו פסול נפרדו עליו כשר א"ר פפא נפרצו דעביד כי חופיא [נפרדו דאיפרד איפרודי]. פי' רבינו שלמה דעביד כי חופיא אישקופ"א בלע"ז היא שמכבדין בה את הבית ועושין אותה מעלין של לולב התלושין מן השדרה ואוגדין מהן הרבה ביחד פסול. נפרדו כשר. ראשיהן נפרדין כענפי דקל ולמטה הן מחוברין וכן [פירש] רבינו יצחק אבן גיאות זצ"ל ורבינו גרשום זצ"ל מפרש נפרצו עליו שהעלה נפרץ לכמה פרצות נפרדו עליו דאיפרוד איפרודי [כל] עלה מחבירו.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.