ולי נראה עוד פירש אחר נקטם ראשו היינו ראש התיומת שהוא העלה העליון ואי קשיא נקטם ראש התיומת פסול ניטלה התיומת מיבעיא יש לומר הוצרכו שניהם דאי תנא נקטם ראשו פסול הוה אמינא [דוקא נקטם ראשו פסול] שהוא מקום הנראה ואינו הדר אבל ניטלה התיומת [פי' שני עלין האמצעים ששם כלה השדרה] שאינו נראה חסר ששאר העלין עולין למעלה ומחברן ע"י אגידה יהא כשר לפיכך הוצרך לומר ניטלה התיומת פסלה וכן [נראה] למר יהודה אחי שני ז"ל. אמר רב הונא א"ר חנינא לא שנו אלא נקטם אבל נסדק כשר. מיתיבי לולב כפוף כפות קווץ חרות עקום דומה למגל פסול פי' כפוף ראשו. כפוף כאגמון. כפות דומה לאיש גבן. קווץ שיש בו קוצים. ובמקצת ספרים כתוב כווץ בכ"ף חרות יש מפרשים קשה כעץ שכן דרך הלולב עליו נפרדים בימות הגשמים והשדרה מתקשה ונעשית כעץ. עקום דומה למגל חדא מילתא הוא ומשני א"ר פפא דעביד כבהמנק פירש רבינו שלמה הא דתניא סדוק פסול לא שנסדקו ראשי העלין או השדרה אלא דעבידה כבהמנק היא פויצטור בלע"ז של ברזל של סופרים שיש לו ראשים שנים שראשו מפוצל כך גדל הלולב כמין שתי שדראות מחצית עליו לכאן ומחצית עליו לכאן.
שבלי הלקט · סימן שנ״א, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.