שנו חכמים נקטם ראשו פסול. שאלתי הר"ר אביגדור כהן צדק נר"ו הא דתנן נקטם ראשו פסול דוקא ראש השדרה שהוא ראשו לענין שיעור (או) ראש העלה [העליון] דהיינו התיומת לפי' רבינו שלמה דקשיא (לך) [לי] לפרושי ראש העלה דאי נקטם ראש העלה פסול למה לי לאשמועינן נטלה התיומת פסול פשיטא השתא בקיטמא מיפסל מניטלה מיבעיא והשיב לי ניטלה התיומת פי' רבינו שלמה שיש עלין האמצעים ששם כלה השדרה. בטוב תלין נפשו. זה פירוש לפירושו מקום חבורן הוא גבה דהוצא אמצעי שהיא עליונה אותו חיבור המתאים בלבד ניטל ונחלקו העלין זה מזה אך העלין עצמן של רוחב צידיהן וראשיהן קיימין עד למעלה הוא ראש העליון של לולב וקמ"ל אע"ג דליכא קטימת ראשו פסול ומנקטם דמתני' נטילת תיומת לא אתיא דבקטימת ראשו מומו ניכר יותר שהוא מקום הנראה לעינים ומסתבר טפי דנפק ליה בהכי מתורת הדר. וכדאמרינן לענין חזזית דבחוטמו מיפסל אף בכל שהוא הלכך אע"ג דתנן נקטם ראשו פסול הוה אמינא אין משגיחין על התיומת כל עיקר דהא לא מינכר כולי האי וזכר לדבר כמו ששנינו בפ' על אלו מומין לענין בכור דהתם נמי מום שבגלוי בעינן והפנימיות שנעקרו נמי בפרק כל פסולי המוקדשין משום דכי פעי מיחזא הכא נמי אמינא דנטילת תיומת לא פסלה כיון דלא מינכר כולי האי כמו בנקטם ראשו ונחלקה מנטילה לא אתיא אע"ג דבתרויהו נחלקו עלין דהכא איכא חסרון והכא ליכא חיסרון עד כאן תשובתו
שבלי הלקט · סימן שנ״א, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
