ואין מברכין זמן אלא פעם אחת אבל לישב בסוכה מברכינן כל שבעה ואפי' נכנס בה כמה פעמים ביום לאכילה או לשינה ולשינון ואפי' לטיול צריך לברך על כל פעם ופעם ואע"ג דקיי"ל כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן אינו צריך לברך לישב על הסוכות מעומד קודם שישב אלא אפי' לאחר שישב יש לו לברך דהא דקאמרינן עובר לעשייתן לאפוקי לאחר עשייתן דלא אבל כל זמן שהוא עסוק במצוה יכול לברך וזה כל זמן שהוא יושב בסוכה עסוק במצוה הוא ומי שרוצה להחמיר על עצמו לברך מעומד יחמיר:
שבלי הלקט · סימן שמ״ו, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.