תנו רבנן העושה סוכה לעצמו מברך שהחיינו. נכנס לישב בה מברך בא"י אמ"ה אקב"ו לישב בסוכה. היתה עשויה ועומדת אם יכול לחדש בה מברך מיד שהחיינו ואם לא לכשיכנס לישב בה מברך שתים. איתמר רב אמר סוכה ואח"כ זמן ורבה בר בר חנה אמר זמן ואח"כ סוכה והלכתא סוכה ואחר כך זמן אמר רב אשי חזינא ליה לרב כהנא דמסדר לה אכסא דקדושתא פי' היה כולל בין ברכת של קידוש ברכת הסוכה והזמן פוטר שניהם הקדוש והסוכה. ומי שאינו סודרן על הכוס של קידוש צריך לברך שתי פעמים זמן אחת על הסוכה ואחת על הקידוש:
שבלי הלקט · סימן שמ״ו, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.