שבלי הלקט · סימן ל״ד, ה׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וגם לגאון אחר מצאתי כן ונראה בעיני שאין לוי יכול לקרוא שני אם אין שם כהן דאמרינן בכתובות פרק שני ההוא דאתא לקמיה דרב אמי אמר ליה מוחזק אני בזה שהוא כהן מה ראית שקרא ראשון בבית הכנסת בחזקת שהוא כהן או בחזקת שהוא גדול שקרא אחריו לוי והעלהו רב אמי לכהונה על פיו ואילו היה לוי יכול לקרות שני בלא כהן היאך היה רב אמי מעלה הראשון לכהונה ניחוש שמא ישראל הוא אלא שמע מינה שאין הלוי יכול לקרות שני אלא אחר כהן אבל אחר ישראל לא יקרא שני אבל שלישי או רביעי מאחר שאין קריאתן קבועה מותר וכן שאלו לפני רבינו יהודאי גאון זצ"ל מהו שיקרא לוי חתן שלישי בין במקום שיש שם כהן בין במקום שאין שם כהן והשיב כיון דחזינן בכל יומא דלא קרי שלישי והשתא קרי מינכרא מילתא דמשום חתנות הוא [ומותר]:
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.