ובעל הדברות כתב שהחזן יאמר יעמוד לוי במקום ישראל ואין בו חשש וכן יעמוד כהן במקום לוי ואין בו חשש ולגאון אחר מצאתי הילך תשובה לאומרין שאין לוי קורא כלל במקום שאין כהן נראין הדברים שגופו של מעשה ועקרו מפורש במס' גיטין דאמרינן אמר אביי אם אין שם כהן נתפרדה חבילה דמשמע החבילה והסדר ממשנתינו נתפרדה לגמרי דתו לא אמרינן לוי ואחר כך ישראל אלא כל הגדול מחבירו קודם את חבירו אם לוי גדול קודם את ישראל ואם ישראל גדול קודם ללוי זהו דינם של לוים ללמד משפטם שאין עליו תשובה והאומר שדינן לקרוא ראשון במקום שאין כהן אין רוח חכמים נוחה הימנו וראי' לדבר מדגרסינן נמי התם אמר אביי אם אין שם לוי קורא כהן ואי סלקא דעתך דלוי נמי קורא ראשון במקום שאין כהן למה ליה למימר נתפרדה חבילה לימא נמי אם אין שם כהן קורא לוי אלא מדמשני תלמודא לישנא דכהן מלישנא דלוי שמע מינה היכא דליכא כהן הוא דנתפרדה החבילה שאין לוי קורא לפני ישראל אלא אם כן גדול הימנו אבל היכא דליכא לוי לא נתפרדה חבילה אלא כהן קורא במקומו ראשון ואפי' עם הארץ ומכאן למדנו תשובה לאומרים שהלוים אינן קוראין כלל במקום שאין כהן דאם איתא דלא יקראו כלל במקום שאין שם כהן למה ליה למימר נתפרדה חבילה לימא אם אין שם כהן אין קורא לוי אלא מדאפקיה בהאי לישנא שמע מינה דהכי בעי למימר שמאחר שאין שם כהן נתפרדה החבילה והסדר שתקנו חכמים מפני דרכי שלום אלא כל הקודם זכה כשאר ישראלים ואין להם סדר והכי עיקר וכן הורה הגאון רבינו שמואל ב"ר דוד זצ"ל שמותרין לויים לקרוא בתורה בלא כהן בכל עניינים.
שבלי הלקט · סימן ל״ד, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.