וכל מילי חזי לדופן סוכה ולא מיפסיל (בה) [משום] תעשה ולא מן העשוי דמוקמינן קרא אפשטיה חג הסוכות תעשה לך וקרא אסכך משמע אע"ג דדרשינן מינייהו דפנות. וקיי"ל דכל דופן ומחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה אינה מחיצה כרב אחא בר יעקב וכדאוקימנא למתניתין העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות כשרה באילנות קשין ועביד להו לנופות בהוצא ודפנא. המשלשל דפנות ממעלה למטה אם גבוהים מן הארץ שלשה טפחים פסולה פי' דבפחות מג' אמרינן לבוד מלמטה למעלה אם גבוהין מן הארץ עשרה טפחים כשרה ר' יוסי אומר כשם שמלמטה למעלה עשרה טפחים כן מלמעלה למטה עשרה טפחים רבינו חננאל ובעל הדברות זצ"ל פסקו דהלכה כר' יוסי ובעל הלכות [גדולות] (ובעל) [ורב] נטרונאי גאון ורבינו ישעיה ורבינו אבן גיאות זצ"ל פסקו דהלכתא כרבנן דמחיצה תלויה אינה מתרת וכן פסק בעל היראים ז"ל אע"ג דאמרינן בעלמא גוד אסיק מחיצתה לענין סוכה לא אמרינן דאמר רבא מחיצות הניכרות בעינן וליכא.
שבלי הלקט · סימן של״ה, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.