שבלי הלקט · סימן של״א, ה׳

עליונה כשרה והתחתונה פסולה היכי דמי כגון דתרוייהו צלתן מרובה מחמתן וכגון דקיימא עליונה בתוך עשרים פי' לגגה של תחתונה שהיא קרקעיתה של עליונה העליונה כשירה שהרי היא כהלכתא ותחתונה פסולה משום דהויא סוכה תחת סוכה. ואמרינן עלה בגמרא פשיטא דכי חד מינייהו חמתה מרובה מצלתה ליכא למיחש לסוכה תחת סוכה דכמאן דליתא היא ומאי אשמעינן ר' ירמיה ומשני תחתונה כשירה ועליונה פסולה איצטריכא ליה מהו דתימא הא קא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר קמ"ל. רבינו שלמה זצ"ל פירש בדקיימא עליונה בתוך עשרים מהו דתימא לגזור למיפסל תחתונה משום זמנין דקיימא עליונה למעלה מעשרים דלא מסיק אדעתיה למיחש אתחתונה משום צירף פסול עם כשר ומדחזי לעליון חמתו מרובה מצילתו סבר כמאן דליתא דמי ולא פסול לתחתונה קמ"ל דלא גזרינן הא אטו הא ורבינו יהודה בר' נתן זצ"ל כתב מהו דתימא הך עליונה דחמתה מרובה והויא פסולה הואיל וקיימא בתוך עשרים ליצטרף בהדי סכך דתחתונה ומיפסל לה משום דהויא לה סוכה שתחת סוכה קמ"ל דחמתן מרובה כמאן דליתנהו דמי ולא דמיא לאילן דנגע בו משום מחובר דלא שרינן אלא כשחבטן דהא אמרינן דסיכך במחובר פסול. ולשון רבינו ישעיה זצ"ל כתוב למעלה ומוקים לה אפי' כשהעליונה למעלה מעשרים יש מוכיחין מפי' רבינו שלמה זצ"ל שהעושה סוכתו בתוך ביתו אינו צריך לסלק מן הגג אותן נסרים שקורים לאטי"ש דהואיל וחמתו מרובה מצלתן על ידי האויר שביניהן הרי הן כמי שאינן ולא מיפסל סכך תחתון משום סוכה תחת סוכה וכן כתב רבינו ישעיה זצ"ל והמגלה את ביתו כדי שיעשה סוכתו מלמטה אע"פ שהרהיטין הן קבועין כיון שהאויר שביניהן מרובה עליהן הסוכה של מטה כשירה. אמנם לפירוש רבינו שלמה זצ"ל צריך שלא יהא גג הבית למעלה מעשרים אך לפי' רבינו ישעיה זצ"ל לא חיישינן בין למעלה מעשרים בין למטה מעשרים וגם בעל הדברות זצ"ל כ' שאלו שנוטלין הרעפים מכסוי הבית ועושין סוכה למטה כהלכתה ונשארו למעלה מן הסיכוך עצים שקורין קבריאוניש הסוכה כשירה כתיקרה שאין עליו מעזיבה דסגי בנוטל אחד מבינתים וכמה יהא בין סוכה לסוכה ותהא התחתונה פסולה פירש משום סוכה תחת סוכה ולא נימא חד סככה הוא אמר רב הונא טפח שכן מצינו באהלי טומאה טפח רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי ארבעה טפחים שלא מצינו מקום חשוב פחות מארבע טפחים ושמואל אמר עשרה כהכשירה כך פיסולה מה הכשירה בעשרה אף פיסולה בעשרה ופסק בעל הדברות זצ"ל כרב חסדא ורבה בר רב הונא דרבים נינהו הלכך הא דתנן סוכה על גבי סוכה העליונה כשירה והתחתונה פסולה אע"פ שאינה ראויה לדירה שאין בה עשרה טפחים וליתא לדשמואל מיהו בעי שתהא ראויה לקבל כרים וכסתות של עליונה על ידי הדחק אבל אינה יכולה לקבל דירה סרוחה הוא וכן פסק בעל המאור כרב חסדא ורבה בר רב הונא. אך רבינו יצחק אבן גיאות זצ"ל פסק דהלכתא כשמואל. תקרה שאין עליה מעזיבה ר' יהודה אומר בית הלל אומרים מפקפק או נוטל אחד מבינתים ובית שמאי אומרים מפקפק ונוטל אחד מבינתים ור' מאיר אומר נוטל אחד מבינתים ואינו צריך לפקפק. פי' רבינו שלמה זצ"ל סתם תקרה בנסרים שיש בהן ארבעה טפחים ר' יהודה אומר בית שמאי ובית הלל נחלקו בדבר הזה דבית שמאי אומרים אם בא לישב תחתיה לשם סוכה מפקפק פי' סותר ומנענע את כולם ואחר כך נוטל אחד מבינתים ונותן פסל במקומה ולקמיה מפרש תרתי למה לי ובית הלל אומרים מפקפק משום תעשה ולא מן העשוי ואינו צריך לתת פסל ור' יהודה לטעמיה ומכשיר בנסרים שיש בהן ארבעה לסכך את כולה והיינו כרב אבל בלא פקפוק לא מהני אע"פ שנוטל אחד מבינתים ומפרש למתני' אע"פ שמפקפק אי נוטל אחד מבינתים אין אי לא לא ור' מאיר קאמר דלא נחלקו בית שמאי ובית הלל בדבר אלא נוטל אחד מבינתים ואינו צריך לפקפק דבהכי סגיא דאיכא עשייה מעלייתא ור' מאיר לטעמיה דאמר אין מסככין בנסרים ועל ידי פסל שבינתים מיתכשרא. ולשמואל דאמר סכך פסול באמצע פוסל בארבעה טפחים מתוקמא מתני' דניהוו שני פסלים באמצע ואין בה אלא שמונה טפחים דדופן עקומה אמרינן עד הפסלים ומפקינן להו לנסרים מן הסוכה אי נמי סבירא ליה לר' מאיר כרב דאמר סכך פסול בין מן הצד בין באמצע בארבע אמות והלכך לא פסלי נסרים שבינתים דליכא שיעור פסול ביחד. ואסיקנא בבטולי תקרה פליגי דר' יהודה סבר בטולי תקרה בפקפוק בעלמא סגי ליה. דתו ליכא למיגזר משום תקרה דהא חזי דאיהו מקלקל תקרה. ור' מאיר סבר בטולי תקרה לא סגי ליה בפקפוק שאין מסככין בנסרים והלכתא כבית הלל ואליבא דר' יהודה: