ובעל הדברות פסק דהלכתא [כרבא] דרבה נמי דאמר אם היה דפנות מגיעות לסכך כשירה סבירא ליה דדירת עראי בעינן ואי עביד לה דירת קבע כשירה ומאן דסבירא ליה דדירת עראי בעינן עשאה דירת קבע כשירה ומאן דסבירא ליה דדירת קבע בעינן עשאה דירת עראי פסולה והלכך דפנות מגיעות לסכך כשרה ואפי' לרבנן ור' יהודה דמכשיר אפי' אין דפנות מגיעות לסכך. לא דריש למען ידעו דורותיכם אלא בידיעה לדורות ועוד דר' יאשיה קאי כוותיה. דאמרינן כמאן אזלא הא דאמר ר' יאשיה מחלוקת כשאין דפנות מגיעות לסכך אבל דפנות מגיעות לסכך דברי הכל כשירה כמאן כרבה והלכתא כר' יאשיה [ורבה] דאמר בדפנות המגיעות לסכך דברי הכל כשירה. היתה גבוה מעשרים אמה ובא למעטה בכרים וכסתות לא הוי מיעוט ואע"ג דבטלינהו בטלה דעתו אצל כל אדם. תבן וביטלו הוי מיעוט וכ"ש עפר וביטלו ובסתם תבן כולי עלמא לא פליגי דלא הוי מיעוט כי פליגי בעפר סתם ותבן ואין עתיד לפנותו דלר' יוסי הוי מיעוט ולרבנן לא הוי מיעוט וקיימא לן כרבנן ולא הוי מיעוט עד שיבטלם בפירוש. היתה גבוה מעשרים אמה והוצין יורדין לתוך עשרים אם צלתן מרובה מחמתן כשירה. היתה גבוה [עשרה] והוצין יורדין לתוך עשרה סבר אביי למימר אם חמתן מרובה מצלתן כשירה אמר ליה רבא הא דירה סרוחה היא ואין אדם דר בדירה סרוחה ושיעור גבוהה של סוכה עשרה טפחים כדתנן ושאינה גבוה עשרה טפחים פסולה ואסיקנא אמר ר' חייא בר אסי אמר רב שיעורין חציצין ומחיצין הלכה למשה מסיני הלכך צריך חלל סוכה להיות עשרה טפחים:
שבלי הלקט · סימן שכ״ז, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.