ואמרינן עלה שאם היתה הסוכה יתירה מארבע אמות על ארבע אמות כיון דרויחא איכא צל סוכה וכשירה. רבא אמר מהכא דבסוכות תשבו שבעת ימים אמרה תורה צא מדירת קבע ושב בדירת עראי עד עשרים אמה אדם עושה דירתו דירת עראי למעלה מעשרים אמה אין אדם עושה דירתו דירת עראי אלא דירת קבע והלכך בין דפנות מגיעות לסכך בין אין דפנות מגיעות לסכך בין יש בה ארבע אמות בין אין בה ארבע אמות פסולה. כתב רבינו יצחק פאסי זצ"ל איכא מאן דאמר דהלכתא כרבה דהא כל מילי עביד כרב ואנן מסתברא לן דהלכתא כרבא דקיי"ל סוכה דירת עראי בעינן ורבי יהודה דמכשיר סבירא ליה דסוכה דירת קבע בעינן ולית הלכתא כוותיה ואי הוו דפנות מגיעות לסכך כ"ש דהוי ליה דירת קבע ועוד דהא סוגין בעינן סוכה ע"ג סוכה כוותיה דרבא שייכא וכן פסק רבינו ישעיה זצ"ל.
שבלי הלקט · סימן שכ״ז, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.