ורבינו ישעיה זצ"ל השיב עליו בפסקיו וזהו נוסח דבריו ראיתי שרבינו תם ז"ל תלה הטעם כל נדרים שאנו אומרים ביום הכיפורים על דרך זו. שאנו מתנים ביום הכיפורים זה שכל נדרים שאנו עתידין לעשות מהיום ועד יום הכיפורים לשנה הבאה יהיו בטלין ושיבש הלשון שאומרים בני העולם מיום הכיפורים שעבר עד היום הזה אלא צריך לומר מיום הכיפורים זה עד יום הכיפורים העתיד לבא עלינו וגם שיבש שנדרנו אלא שעתידין לידור ואינם נראין לי דבריו חדא דאמרינן רב הונא בר חיננא סבר למידרשיה בפירקא אמר ליה רבא תנא מסתים לה סתומי כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים ואת דרשת ליה בפירקא אלמא אינו טוב להודיע זאת ברבים ואנו עושין כן ברבים ביום שהיא לסליחה ולכפרה ומקילין בנדרים ועוד שאנו משנין הלשון האמור בספרים שאומרים כל העולם ושכתוב במחזורים.
שבלי הלקט · סימן שי״ז, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.