עוד מצאתי בשם ר"ת ז"ל דלא משתרי בכל נדרי שאנו אומרים אלא נדרי יחיד שנדר על עצמו שתלוי הדבר בו שהרי אומר על נפשתנא אבל נדרי רבים כגון תקנות וגזרות ב"ד ושבועת אלמנה ושבועת לוה ושומר וכיוצא בהן לא משתרי כלל שהרי אינן תלוין בדעתו בלבד אלא בדעת המקום ובדעת ב"ד (ובדעת הממשלה) ואין לומר דנדרי צבור משתרי הואיל והוא נאמר בבית הכנסת חדא דהואיל וצבור נדרו מסתמא הן זכורין בשעת הנדר ואם הוא זוכר לא מהני כדאמר אביי ועוד שלא נתקן זה (מפי) [בימי] התנאים אלא משום דקילי נדרי ושלא יכשלו בעבריינות ושל יחיד קילי ושל צבור לא קילי ואי דלא קילי לא דרשינן.
שבלי הלקט · סימן שי״ז, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.