ואסורין בתשמיש המטה דאקרי עינוי כדכתיב אם תענה את בנותי. ירושלמי ברחיצה הוא אסור בתשמיש המטה לא כל שכן תיפתר במקום שנהגו שלא לטבול או קודם שתקנו טבילה לבעלי קריין. תנו רבנן הרואה קרי ביום הכיפורים יורד וטובל ולערב ישפשף ואוקימנא ומבערב ישפשף יש מפרשים אם מתחילת הלילה ראה קרי כשהוא טובל ביום הכיפורים משפשף בבשרו כדי שיתנקה הקרי ורבינו שלמה זצ"ל פי' מערב יום הכיפורים יחוף וישפשף שאם יראה קרי בלילה יהא ראוי לטבול למחר.
שבלי הלקט · סימן שט״ו
2 קטעים, בנוסח המקורי.
וכתב בעל הדברות ז"ל השתא דקיי"ל כר' יהודה דאמר אין דברי תורה מקבלים טומאה אסור לטבול ולכתחלה נמי מנהגא הוא דאיכא אתרא דנהיגי לטבול בעלי קריין ואיכא אתרא דלא נהיגי ולא דחי לעינוי ונראה בעיני שמצוה ומותר לטבול שלא נאסרה אלא רחיצה של תענוג תנא דבי ר' ישמעאל הרואה קרי ביום הכפורים עוונותיו מחולין לו. והתניא סדורין לו ואוקימנא סדורים למחול והוא שלא הרהר תני תנא קמיה דרב נחמן הרואה קרי ביום הכיפורים ידאג כל השנה כולה ואם עלתה לו שנה מובטח לו שהוא בן העולם הבא אמר רב נחמן בר יצחק תדע שכל העולם כולו רעב והוא שבע כי אתא רב דימי אמר אמרי במערבא מפיש חיי סגי ומסגי [שנאמר יראה זרע יאריך ימים]:
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.