ופסק רבינו ישעיה זצ"ל דלית הלכתא כר' יוחנן דהא איתותב וכן כתב בעל הדברות זצ"ל דהלכה כרב נחמן ורב הונא דתרווייהו סברי דאיכא השלמה דדבריהן ור' יוחנן דאמר השלמה דדבריהן ליכא יחידאה הוא ועבדינן כרב נחמן בתינוק וכרב הונא בתינוקת. ותמיהא לן מאי דכתב רב אלפס ז"ל אע"ג דקיימא לן כר' יוחנן בתינוקת בת י"ב ותינוק בן י"ג משלימין מדאורייתא וקיי"ל כרב נחמן וכרב הונא דבן י' ובן י"א משלימין מדרבנן בתינוקת ובן י"ב בתינוק והא כולהו מודו בהשלמה דאורייתא והוה ליה למימר הלכה כרב נחמן וכרב הונא.
שבלי הלקט · סימן שי״ב, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.