כתב בעל הדברות ז"ל הני מילי דפטור ממלקות ומשמע דאיסורא מיהו איכא. אכילה ושתייה אין מצטרפין שתה משקין שאינן ראויין לשתיה פטור והשותה ציר ומוריס פטור וחומץ מזוג חייב שאינו מזוג פטור אבל לכתחלה אסור. כל המשקין מצטרפין למלא לוגמיו ומלא לוגמיו לפי מה שהוא אדם. עוברה שהריחה מאכילין אותה עד שתשוב נפשה שאין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש חוץ מע"ז וגלוי עריות ושפיכות דמים.
שבלי הלקט · סימן שי״ב, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.