וגדולה מזאת אנו עושין בכל יום שאנו קורין כמה פרשיות שבתורה על פה ולא תהא זאת כזאת. והחכם שאמר לקרות כל הפרשה כולה באדם אחד בשעת הדחק ולברך לפניה ולאחריה מה לי חד מה לי שבעה אי שרינן למקרי בחד נישרי לכולהו אי אסרינן לשבעה לחד נמי ניתסר אלא לא שנא. ומה שאמרו חכמים אין קורין בחומשין מפני כבוד הצבור לא בחומשין דידן מיירי אלא בספרי חומשין של חמשה חומשי תורה והן ספר וספר באנפיה נפשיה גלולין ואמטול הכי אין קורין בהם מפני שגנאי הוא לצבור שאין להם ספר תורה שלם. על כן אמרו מפני כבוד הצבור ובודאי משם איכא למיגמר שריותא להני דידן דמה התם אע"ג דלא הוי כולי ספר שלם כדבעי למיהוי לית ביה פיסולא אלא משום כבוד צבור הני דידן נמי לא שנא ובשעת הדחק שאני. ושוכני סנה. לעתירתינו יפנה. וטרם נקרא יענה. ובפקודיו ישית בפינו מענה. וישכילנו ויצליחנו בכל אשר נפנה:
שבלי הלקט · סימן ל״א, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.