ומצאתי סעד לדברי בעל המאור ז"ל כאשר תמצא בהלכה שלפנינו דתקיעות שעל סדר ברכות היה העיקר הלכך הטוב והישר הוא ומצוה מן המובחר להסתלק מן כל ספק ולתקוע קשר"ק קש"ק קר"ק בין למלכיות בין לזכרונות בין לשופרות פעם אחת על כל ברכה וברכה וכן מצאתי בדברי הגאונים זצ"ל דגרסי' בירושלמי בלע המות לנצח וכתיב והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול כי שמע שטן קל שיפורא זמנא חדא בהיל ולא בהיל וכדתנין ליה אמר ודאי ההוא שופרא דתקע בשופר גדול הוא מטא זמנא להתבלע וממניא ומתערבב ולית ליה פנוי למיעבד קטוגוריא ומיכן אנו למדין דבעינן ל' תקיעות בעמידה כמו ל' בישיבה והלין דמחמרין ועבדין ל' כד יתבין ול' כד מצלי בלחש ול' על הסדר כנגד ק' פעיות דפעתא אימיה דסיסרא אילין אינון צ' וכשגומרין כל התפלה קל תקועיא דיחידאי מתבעי למהוי י' קשר"ק קש"ק קר"ק הרי בין כולם מאה:
שבלי הלקט · סימן ש״א, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.