שבלי הלקט · סימן ש״א, ו׳

ורבינו תם זצ"ל הנהיג לתקוע קשר"ק למלכיות קשר"ק לזכרונות קשר"ק לשופרות כי מתוך ההלכה נראה שצריך לתקוע בכל אחת מאלו השלש ברכות קשר"ק קש"ק קר"ק ואתקיעה דברכות קיימא לן תקנת ר' אבהו כי לפי המנהג מה מועיל כשתוקעין קש"ק לזכרונות קר"ק לשופרות הלא ממה נפשך אחת מהן אינה כלום דאי גנוחי גנח קר"ק אינה כלום ואי ילולי יליל קש"ק אינה כלום ואי גנח ויליל שניהם אינם כלום אבל כשתוקעין בכל פעם קשר"ק אז יוצאין ידי חובתן ולא מקרי עיכוב בהכי דשמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא. ולולא שלא רצה לשנות את המנהג כי אם בדבר מועט היה מצריך בכל פעם קשר"ק קש"ק קר"ק וגם רבינו ישעיה זצ"ל כתב מה שתוקעין קשר"ק למלכיות קש"ק לזכרונות קר"ק לשופרות כמה נראה לי מנהג זה רע שכשאתה תוקע למלכיות קשר"ק כאילו לא עשית כלום וכן קש"ק לזכרונות וכן קר"ק לשופרות ויותר טוב שלא לעשותן כלל אלא כיון [שאנו] עושין אותו כדי לשומען על סדר הברכות הנכון הוא לעשות קשר"ק קש"ק קר"ק למלכיות וכן לזכרונות וכן לשופרות ואם מפני טורח הצבור כל הקרובה שאנו אומרין אין חוששין לטורח צבור ובשעה קלה של התקיעות חוששין וכיון שהברכות אינן מעכבות את התקיעות אותן של ישיבה הן העיקר וכיון שבירך על אותן של ישיבה אין צריך לחזור ולברך על אותן של עמידה שאינן אלא לשומען על סדר ברכות ומותר להשיח בין אלו לאלו שאין תוקעין של עמידה אלא לשומען על סדר ברכות ומכל מקום יצא ידי חובתו בישיבה. וכן פי' רבינו חננאל זצ"ל שכיון שאין הברכות מעכבות את התקיעות יצאו ידי חובתן באותן של ישיבה. ומימרא דר' לוי דאמר למה תוקעין ומריעין כו' כדי לערבב את השטן פי' כיון שמצאנו אם יש עליו מלאך מליץ אחד כך יש מלאך משטין ומכוונין ישראל את לבם ואומרים שאם יעמוד משטין עלינו נדקדק במצות ומאחר שרואה המשטין שמחבבין את המצות מיושב ומעומד כאילו מתעכב מלהשטין ומדברי כולן אנו למדין שהתקיעות שאנו עושין מיושב הן העיקר אבל התקיעות מעומד אינן אלא לערבב את השטן.