שבלי הלקט · סימן ש״א, ד׳

ורבינו יצחק פאסי זצ"ל כתב נמצא עכשיו שתוקעין קשר"ק ג' פעמים ותוקע קש"ק ג' פעמים ותוקע קר"ק ג' פעמים ונהגו העם לתוקען כשהן יושבין ומברכין עליהן ברכת התקיעה ומפני שהצבור צריכין לשמוע התקיעות על סדר הברכות לפיכך חוזרין ותוקעין על סדר הברכות קשר"ק פעם אחת קש"ק פעם א' קר"ק פעם א' ובדין הוא שיהיו תוקעין אותן על סדר הברכות כדרך שתקעו כשהן יושבין אלא כיון שהברכות אינו מעכבות את התקיעות הרי יצאו ידי חובתן באותן שתקעו כשהן יושבין ודי להם קשר"ק קש"ק קר"ק על סדר ברכות פעם אחת שלא להטריח את הצבור. וכך המנהג בכל העולם ובשתי ישיבות עכ"ד ובעל הדברות זצ"ל כתב על זה מסתברא שאינו מפני טורח צבור דהא קיי"ל כשהוא שומען שומען על הסדר ועל סדר ברכות ומפני הטורח אין להניח מצוה כהלכתא אלא שחשו להפסק (התקיעה) [התקינו] אפי' בין הברכות שאם היינו תוקעין מעומד יש לנו לתקוע קשר"ק קש"ק קר"ק ביחד על כל ברכה וברכה ואם קשר"ק עיקר יש לנו לתקוע קשר"ק על כל ברכה וברכה והרי הפסיק קש"ק קר"ק בין מלכיות לזכרונות ובין זכרונות לשופרות ולפיכך לא עשו הפסקה בברכותיה שלא יהיו הפסקות וקבעו מיושב ג' סימנין ביחד ומעומד סימן אחד על כל ברכה וברכה ומיושב נמי חשו על אלו הפסיקות ובדין היה לתקוע מעומד כדרך שעליו לתקוע מיושב קשר"ק קש"ק קר"ק כנגד מלכיות וכן לזכרונות וכן לשופרות וכשאנו עושין ג' פעמים כדי לסלק כל הספיקות שלא יהא קש"ק קר"ק הפסק ונהגו מעומד קשר"ק במלכיות קש"ק בזכרונות קר"ק בשופרות וששים תקיעות מתקיעין בין ישיבה לעמידה וכן המנהג [אבל רבינו יעקב ז"ל הנהיג קשר"ק בעמידה על כל ברכה ואין לשנות המנהג] ותקיעה דמעומד אינה אלא [כדי] לערבב את השטן דאמר ר' יצחק למה תוקעין ומריעין [כשהן יושבין ותוקעין ומריעין] כשהן עומדין כדי לערבב [השטן] ולשתקו לפי שכבר יצאו ידי חובתן ועדיין מחבבין את המצות ושונין עליה.