שבלי הלקט · סימן ל׳, ז׳

ביום הכפורים שחרית ומוסף ומנחה אין נופלין על פניהן אבל בנעילה מותר וכן מנהג שנופלין על פניהן בנעילה ואומרים מכניסי רחמים. וערב יום הכפורים שחרית ומנחה אין נופלין על פניהן ואם הוא יום שני אין אומרין ועתה ולא אבינו הרחמן. בין יום הכפורים לחג הסוכות בוורמש"א ובמגנצא אין נופלין על פניהן וכן מצאתי בשם הר"ר שמחה זצ"ל. שאין נופלין על פניהן בין יום הכפורים לחג הסוכות שבהם נשלם בנין בית המקדש שנא' ויעש שלמה בעת ההוא את החג וכל ישראל עמו קהל גדול מלבא חמת ועד נחל מצרים לפני ה' אלהינו שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום. בבית האבל אין נופלין על פניהן משום דאיתקש לחג דכתיב והפכתי חגיכם לאבל הלכך אין אומרין ווידוי ותחנונים בבית האבל. ביום חופה אין נופלין על פניהן כל עיקר בכנסת שיש בה החתן ובשני ובחמשי אין אומרים ווידוי ולא אבינו הרחמן. ביום המילה אין נופלין על פניהן בכנסת ששם המילה ואם הוא בשני ובחמישי אומרים הווידוי מה שאין כן בחופה ויש אומרים שאין נמנעין מליפול על פניהן בכנסת ששם המילה כלל.