שבלי הלקט · סימן ל׳, ג׳

והר”ר מאיר נר"ו נתן סימן לדבר על שם שמאלו תחת לראשי. ורבי בנימין אחי נר"ו פירש הטעם לפי שמצינו שכשאדם מתפלל שכינה מימינו שנא' ה' צלך על יד ימינך ואומר שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט נמצא כשהוא נוטה על שמאלו פניו כלפי שכינה ואם היה מוטה על צדו הימני הפך הדבר ולא יתכן לעבד לחזור אחוריו כנגד רבו. מכל מקום תימה לאחי היאך יהא הנופל על פניו שוכב על צדו השמאלי ונמצא שוכב על התפילין והתם תני שאין כהן גדול רשאי להגביה ידיו למעלה מכתפיו משום ציץ ואם תאמר ציץ שאני השם הכתוב בו מגולה אבל בתפילין שהן מחופין מעור לא חיישינן שהרי במדינה כהן נושא את כפיו למעלה מראשו ולא חיישינן לתפילין שבראשו אעפ"כ יש לתמוה דהתם גבי כהן אע"פ שמגביה ידיו למעלה מראשו אין כאן בזיון לגבי תפילין דבתפלה של ראש כתיב בקמטין של עור שי"ן ובקשר דל"ת והוא מרמז באצבעותיו שדי שמחלקן ומפרידן זו מזו אבל הכא גבי תפלין שהוא שוכב עליהן יש לחוש משום בזיון.