תנן התם חרש שוטה וקטן אין מוציאין את הרבים ידי חובתן זה הכלל כל שאינו מחויב בדבר אין מוציאין את הרבים ידי חובתן. תנו רבנן הכל חייבין בתקיעת שופר כהנים לוים וישראלים גרים עבדים משוחררים טומטום ואנדרוגינוס ומי שחציו עבד וחציו בן חורין. אנדרוגינוס מוציא את מינו אבל לא את שאינו מינו טומטום אינו מוציא את מינו ואת שאינו מינו. ומי שחציו עבד וחציו בן חורין אמר רב נחמן אף לעצמו אינו מוציא. אמר רבא המודר הנאה מחבירו מותר לתקוע לו תקיעה של מצוה. ושנו חכמים אין מעכבין את התינוקות מלתקוע ביום טוב ומתעסקין בהן עד שילמדו. א"ר אלעזר ואפי' בשבת והני מילי בקטן שלא הגיע לחינוך מצות אבל קטן שהגיע לחינוך מצות ביום טוב אין בשבת לא ואית דאמרי איפכא זה לשון רבינו יצחק פאסי זצ"ל וכן כתב רבינו אבן גיאות זצ"ל:
שבלי הלקט · סימן רצ״ה, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.