שבלי הלקט · סימן ר״צ, ה׳

הנה בארנו סדר ברכות בדרך קצרה ועתה נשוב לפרשם על הסדר. תניא ר' אליעזר אומר שבתון זכרון תרועה מקרא קודש שבתון זו קדושת היום זכרון אלו זכרונות תרועה אלו שופרות מקרא קדש קדשהו בעשיית מלאכה אמר לו ר' עקיבה מפני מה לא נאמר שבתון שבות שבו פתח הכתוב תחילה אלא שבתון קדשהו בעשיית מלאכה זכרון אלו זכרונות תרועה אלו שופרות מקראי קדש אלו קדושת היום. ומנין שאומרים מלכיות תניא ר' מאיר אומר אני ה' אלהיכם זו מלכיות ר' יוסי אומר אינו צריך הרי הוא אומר והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם שאין ת"ל אני ה' אלהיכם ומה ת"ל אני ה' אלהיכם זה בנה אב שכל מקום שנאמר זכרונות יהיו מלכיות עמהם וכבר כתבתי סדרן. ושנו חכמים אין פוחתין מעשרה מלכיות מעשרה זכרונות מעשרה שופרות. ר' יוחנן בן נורי אומר אם אמר שלש שלש יצא ואיבעיא לן האי שלש שלש דקאמר ר' יוחנן בן נורי שלש מן התורה שלש מן הנביאים שלש מן הכתובים דהוו להו תשע או דילמא חד מן התורה וחד מן הנביאים וחד מן הכתובים דהוו לה שלש מכולן. ופשטינן דאם אמר שלש מכולן יצא כנגד תורה נביאים וכתובים ואמרי לה כהנים לוים וישראלים. רב המנונא אמר שמואל הלכה כר' יוחנן בן נורי מכ"מ נהגו העם כתנא קמא להזכיר עשרה מכל אחד ואחד שלש מן התורה שלש מן הנביאים שלש מן הכתובים וחוזרין ומשלימין בשל תורה כדתניא אמר ר' אלעזר בר' יוסי וותיקין היו משלימין אותה בשל תורה. ושנו חכמים אין מזכירין מלכיות זכרונות ושופרות של פורענות מלכיות כגון חי אני נאום ה' אלהים אם לא ביד חזקה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם ואע"ג דאמר רב נחמן כל כי האי ריתחא לירתח רחמנא עלן וליפרקינן אפי' הכי אדכורי ריתחא בריש שתא לאו אורח ארעא. זכרונות כגון ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב. שופרות כגון תקעו שופר בגבעה חצוצרות ברמה אבל אם בא לומר מלכיות זכרונות ושופרות של פורענות של אומות העולם כגון ה' מלך ירגזו עמים זכרונות כגון זכור ה' לבני אדום שופרות כגון ה' אלהים בשופר יתקע וסמיך ליה ה' צבאות יגן עליהם. ואין מזכירין זכרון של יחיד אפי' לטובה כגון זכרה לי אלהי לטובה וכגון זכרני ה' ברצון עמך פקדונות הרי הן כזכרונות כגון וה' פקד את שרה וכגון פקד פקדתי אתכם דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אינן כזכרונות ואע"ג דקיימא לן ר' יוסי ור' יהודה הלכה כר' יוסי בהא נהוג עלמא כר' יהודה. אמר רב הונא תנא שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד מלכות דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אינו מלכות וידעת היום והשבות אל לבבך אתה הראת לדעת מלכות ר' יהודה אומר אינו מלכות וקיי"ל כר' יוסי ומנהג להשלים בשמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. גרסינן בסוף מסכת ראש השנה. אמר רב חננאל אמר רב כיון שאמר ובתורתך כתוב לאמר שוב אינו צריך וכן אמר ר' יהושע בן לוי אחד יחיד ואחד צבור כיון שאומר וכתיב ובתורתך כתוב שוב אינו צריך.