ואומר יעלה ויבוא ואחר כך אומר אלהינו ואלהי אבותינו מלוך על כל העולם כולו וכן אמר רב יהודאי ורב כהן צדק גאונים זצ"ל. ולומר והשיאנו בראש השנה מצאתי במנהגות מגאנצא שנוהגין לאומרו ובלות"ר בראש השנה ויום הכיפורים רובם אומרים אותו ורבינו יצחק בר יהודה זצ"ל בשם רבו ר' אליעזר זצ"ל אמרו כל ימיו ור' משולם ב"ר משה זצ"ל שאל את פי אריות יושבי ירושלים עיר הקודש והשיבו שאומרין והשיאנו. ומביאין ראיה מירושלמי דברכות פרק הרואה והגאון ר' יצחק [לוי] זצ"ל ביטלו בוורמשא מפני שאינו יכול לומר את ברכת מועדך דברכת מועדיך לא כתיב אלא אשלש רגלים בלבד כדכתיב כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך וראש השנה לאו מן הזמנים הוא דלא חתמינן מקדש ישראל והזמנים ומנהג פשוט בידינו לאומרו בראש השנה אבל ביום הכיפורים אין אומרין אותו כלל. ומנהג לומר ודברך אמת וקיים לעד ומבלעדיך אין לנו מלך אלא אתה בא"י מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון ופירש רבינו שלמה זצ"ל בפרדס מה שנהגו לומר ודברך אמת וקיים לעד לפי מה שדרשו רבותינו בפסיקתא דראש השנה לעולם ה' דברך נצב בשמים תני בתקיעתא דר' זה היום תחלת מעשך ואתיא כההיא דתני ר' אליעזר בעשרים וחמשה באלול נברא העולם ובאחד בתשרי נברא אדם הראשון שעה אחד עלה במחשבה כו'. בשתים עשרה יצא בדימוס אמר לו הקב"ה אתה סימן לבניך כו' שעתידין לכנס לדין בראש השנה לכן קבעו בתפלה ודברך אמת וקיים לעד. ומזכירין במודים זכר רחמיך וכתוב לחיים ובשים שלום בספר חיים כמו שכתבנו:
שבלי הלקט · סימן רפ״ו, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.