ובשם רבינו שלמה זצ"ל מצאתי לומר זמן ביום טוב שני של ראש השנה נוהגין אנו במקומנו ובכל המקומות שעברתי בהן ואין חילוק בין ב' ימים טובים של ר"ה לב' ימים טובים של גליות אלא לענין ביצה בלבד ומחובר לאסור של זה בזה וטעמא משום דאף בזמן בית דין פעמים שהיו עושין שניהם יום טוב ואע"פ שלא היה שם ספק והיום יום שני הוא היה יום עיקר יום טוב היו גומרין יום ראשון בקדושה שלא יזלזלו בו לשנה הבאה ואההיא מנהגא סמכינן ולא משוינן לאיסורן תורת ספק אבל לענין זמן מה נפשך אספיקא הוא אומר זמן ואי אמנהגא דבית דין סמכינן שהיו נוהגין אותו היום קודש ולמחר קדש אומר זמן דהא מיום טוב שני היו נוהגין ומונין תיקון המועדות והוא עיקר ראש השנה וצריך לומר בו זמן וכן הלכה.
שבלי הלקט · סימן רפ״ה, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.