ורבינו חננאל זצ"ל הביא ראיה להא סברא דגאון זצ"ל דבתענית שפוסק בו מבעוד יום אע"פ שפסק חוזר ואוכל עד שיבא השמש ומסתייע מהא דאמרינן במדרש איכה ר' יהודה בן בתירה אזיל לנציבין בעריבת צומא רבא אתא ריש כנישתא לזמוני ליה א"ל כבר אכלי ופסקי לי אמר ליה אשגח עילוי דלא לימרי אינשי ההוא ר' לא אשגח עילוי אזל עמיה ובסיפא אמרינן אכל מן כל עיגול חד פתית ואכיל מן כל תבשיל חד פס ושתא מן כל קסט וקסט חד כוס שמע מינה דאע"ג דפסק אכיל והא דאמרינן לעיל אם ישן אסור אמרינן עלה בירושלמי הדא דתימר בשלא התנה אבל אם התנה מותר פי' שהתנה קודם שישן על מנת שיהא רשאי לאכול ולשתות כל הלילה מותר לאכול אע"פ שישן:
שבלי הלקט · סימן רע״ו, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.