יש מן היחידים שנוהגין שלא לאכול בשר בליל מוצאי ט' באב וכן מצאתי שנהג רבינו משולם ז"ל כל ימיו. ויש שאין אוכלין כלל בליל מוצאי תשעה באב עד הבקר. ויש שמתענין תשיעי ועשירי יום ולילה וטעם שלהן דאמר ר' יוחנן בן זכאי אילמלי הייתי באותו הדור לא קבעתיו אלא בעשירי ומביאין ראיה מן הירושלמי ר' יהושע בן לוי ציים תשיעי ועשירי ר' אבין ציים תשיעי ועשירי ר' לוי ציים תשיעי ועשירי ויש אומרין שאין לעשות כן דהשתא איתשוש דרי כדאמרינן התם ר' יוחנן אמר אבא ממשפחת בריאים היה אבל אנו מי שיש לו פרוטה בתוך כיסו יריצינו לחנווני ואמר ר' נחמן כגון אנו לווין ואוכלין. שנו חכמים כל האוכל ושותה בתשעה באב אינו רואה בשמחת ירושלים וכל המתאבל עליה זוכה ורואה בשמחתה שנאמר שמחו את ירושלים וגילו בה כל מאהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה המתאבל עליה רואה בשמחתה.
שבלי הלקט · סימן רע״ד, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.