והר”ר אביגדור כהן צדק נר"ו השיב לי יחידים שהתפללו ואחרים צריכין להם להשלים למנין עשרה מצטרפין ואין צריך רובא דמינכר דלא דמי לברכת המזון כי אותן שאכלו ירק ליתנהו בכלל זימון דקיימא לן אין זימון לפירות כדאמרינן בפרק כל הבשר ובברכת המזון נמי לא שייכי לא חובה ולא רשות אבל תפלה דרחמי הוא אכתי הרשות בידם לחזור ולהתפלל אם יכולין לחדש דבר אפי' למאן דלית ליה דר' יוחנן דאמר ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו וכל שכן לר' יוחנן. והא דתניא יכול יתפלל אדם כל היום כולו כבר מפורש על ידי דניאל וזמנין תלתא ביומא וגו' התם מחובה דווקא ממעט ליה ובלא חידוש נמי אם לא כוון בראשונה משמע סוף פרק תפלת השחר שראוי לחזור ולהתפלל שניה וראיתי בצרפת גדולים בתורה אנשי מעשה עושין כן ונתלין באילן גדול רבינו יעקב מ"כ ואיני נזכר אם הוגד לי טעמו אמנם יש פנים לדבר כאשר כתבתי:
שבלי הלקט · סימן כ״ז, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.