ומצאתי בשם הר"ר אביגדור כהן צדק זצ"ל שקבל מרבו ר' שמחה משפירא זצ"ל שבערב תשעה באב אין ממתינין זה לזה בסעודה אלא הקודם יבצע כדי שלא יתחייבו בזימון. שאלו לגאונים ז"ל יחיד שקיבל עליו תענית שני וחמישי כל ימות השנה ואירע ערב תשעה באב להיות בשני כיצד הוא עושה והשיבו לסעוד פעמיים אי אפשר מפני הנדר אלא סועד פעם אחת טרם יבא השמש דקיימא לן כמאן דאמר מתענין לשעות והמתענה לשעות מתפלל תפילת תענית וצריך להתפלל מנחה ואחר כך סועד. ואע"ג דאמרי' כל תענית שלא שקעה עליו חמה לאו שמיה תענית. הני מילי בשאר תענית אבל בערב תשעה באב ובערב יום הכיפורים שאי אפשר להשלים מתענה לשעות ואחר כך סעיד במדרש איכה ר' יהודה בן בתירה אזל לנציבין בערובא צומא רבא אתא ריש כנישתא לזמוניה אמר ליה כבר אכלי ופסקי לי אמר ליה אשגח עילווי דלא לימרי אינשי ההוא לא אשגח עלוי אזל עמיה ובסיפא אמרי אכל מן כל עיגול חד פתית ואכל מן כל תבשיל חד פס ושתה מן כל קסט חד כוס מיכן כתב הגאון זצ"ל דכל תענית שפוסק סעודתו מבעוד יום חוזר ואוכל ושותה עד שיבוא השמש:
שבלי הלקט · סימן רס״ה, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.