שבלי הלקט · סימן ר״ס, ב׳

אין פוחתין את הנר מפני שהוא עושה כלי ואין עושין פחמין ואין חותכין את הפתילה לשנים. רבי יהודה אומר חותכה באור לשתי נרות מאי שנא בסכין דלא דקא מתקן מנא באור נמי קא מתקן מנא תני ר' חייא חותכה באור בפי שתי נרות פירוש רבינו שלמה זצ"ל כגון שצריך לשתיהן והכי איתא בירושלמי אמר ר' נתן בר אבא אמר רב מוהטין את הפתילה ביום טוב [מאי] מוהטין אמר רב חנינא בר שלמיא משמיה דרב עדויה חשיכה פירוש היא ראש הפתילה הנעשית פיחום ואינה מאירה יפה. תנא בר קפרא ששה דברים נאמרו בפתילה שלשה להחמיר ושלשה להקל. להחמיר אין גודלין אותה לכתחילה ביום טוב. ואין מהבהבין אותה באור. ואין חותכין אותה לשנים. להקל ממעכין אותה ושורה אותה בשמן. וחותכין אותה באור בפי שתי נרות. בעא מיניה אבא בר מרת מאביי מהו לכבות את הנר ביום טוב מפני דבר אחר פירוש תשמיש המטה שאסור לשמש לאור הנר אמר ליה אפשר בבית אחר. אין לו בית אחר מאי. אפשר לעשות מחיצה. אין לו דבר לעשות מחיצה מאי. אפשר לכפות עליו כלי. אין לו כלי לכפות עליו מאי. אמר ליה אסור. איתיביה אין מכבין את הבקעת בשביל לחוס עליה ואם בשביל שלא יתעשן הבית או שלא תתעשן את הקדירה מותר פי' והכא נמי משום הנאתו יהא מותר לכבות את הנר אמר ליה ההיא ר' יהודה היא דאמר לכם לכל צרכיכם כי קאמינא אנא לרבנן. כתב עלה רבינו יצחק פאסי זצ"ל כיון דאביי ואמימר וכן רבה כולהו דחי להא מתניתין ואוקמוה כר' יהודה למימרא דלאו הלכתא היא ושמעינן מינה דלית הלכתא כי הא מתניתין אלא אסור לכבות את הבקעת בין [לחוס עליה ובין] שלא תתעשן הבית בין שלא תתעשן הקדרה הכל אסור ויש מפרשין שרבינו יצחק סמך לפסוק כן על הא דאמרינן הלכה כר' יהודה במכשירי אוכל נפש ואין מורין כן.