שבלי הלקט · סימן רנ״ד, ב׳

אין נמנין על הבהמה בתחילה ביום טוב אבל נמנין עליה מערב יום טוב ושוחטין ומחלקין ביניהם מאי אין נמנין רב יהודה אמר שמואל אין פוסקין דמים על הבהמה לכתחלה ביום טוב היכי עביד פירוש אם הוצרך ליקח בשר ביום טוב ולא פסק דמים מאתמול אמר רבא מביא שתי בהמות ומעמידן זו אצל זו ואומר זו כזו פירוש ושוחט אחד מהן ביום טוב והאחרת מניח [למחר]. וכמו שמוכרין האחרת למחרת (לאחר כן) נותנין לו מאותו ששחט ביו"ט תניא נמי הכי לא יאמר אדם לחבירו הריני עמך בסלע הריני עמך בשתים אבל אומר הריני עמך למחצה לשליש ולרביע והא דאמרינן שוחטין ומחלקין ביניהם פי' רבינו שלמה זצ"ל דוקא בלא גורל כגון שהן מוותרין זה לזה אבל אם מקפידין אם יקח חבירו מנה יפה וצריכין גורל אסור כדתנן בפ' שואל מפיס אדם עם בנו ועם בני ביתו ואמרינן עלה בגמרא עם בניו ועם בני ביתו אין עם אחר לא מאי טעמא כדרב יהודה אמר שמואל דאמר רב יהודה אמר שמואל בני חבורה המקפידים זה על זה עוברין משום מדה משום משקל משום מנין משום לווין ופורעין ביום טוב. לא יאמר אדם לטבח מכור לי בדינר בשר אבל שוחט והן חולקין ביניהן היכי עביד כי הא דבסורא אמרי תריטא ופלגי תריטא בפומבדיתא אמרי חילקא ופלגי חילקא בנרש אמרי אוזיא ופלגי אוזיא בנהר פקוד ובמתא מחסיא אמרי רביעא ופלגא רביעא. ר' יהודה אומר שוקל אדם בשר כנגד כלי או כנגד קופיץ וחכמים אומרים אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר. [מאי כל עיקר]. אמר רב יהודה אמר שמואל אפי' לשומרו מן העכברים אמר רב אידי בר אבין והוא דתליא בתריטא ר' חייא ושמעון ב"ר היו שוקלין מנה כנגד מנה ביום טוב כמאן לא כר' יהודה ולא כרבנן דאי כר' יהודה כנגד כלי אין מידי אחרינא לא. ואי כרבנן הא אמרי אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר. אינהו דעבדי כר' יהושע דתניא ר' יהושע אומר שוקלין מנה כנגד מנה ביו"ט. אמר ר' יוסף הלכה כר' יהושע הואיל ותנן בבכורות כוותיה דתנן כל פסולי המוקדשין נשחטין באיטלן ונמכרין באיטלן ונשקלין בליטרא. חוץ מן הבכור ומן המעשר שהנאתן לבעלים ופסולי המקדש הנאתן למקדש ושוקלין מנה כנגד מנה בבכור אמר ליה אביי ודלמא לא היא עד כאן לא קאמר ר' יהושע התם אלא משום דליכא בזיון קדשים אבל הכא דאיכא בזיון קדשים לא אי נמי עד כאן קאמרי רבנן התם אלא משום דלא מחזי דקא עביד עבידן דחול אבל הכא דמחזי דקא עביד עבידן דחול לא. פסק רבינו יצחק [אלפסי] זצ"ל הא דר' חייא ור"ש דהוו שקלי מנה כנגד מנה ביו"ט לא קי"ל כוותייהו אלא כרבנן דאמרי אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר וכן כתב [בעל] הדברות זצ"ל דליתא לדר' חייא ור"ש דקיי"ל כרבנן אבל רבינו ישעיה זצ"ל פסק כרבי יהושע חדא דרבי חייא ור"ש קאמרי כוותיה ועוד רב יוסף פסקה הלכתא כוותיה וסיעתיה ממתני' דבכורות ואע"ג דאביי דחה לההיא סייועא נהי דדחיה דלא מצי לאיסתיועי מהתם דאיכא למימר דלא דמי אבל על מימרא דפסק הלכה כר' יהושע לא פליגי וכל שכן שדבריו הן כעין דחייה דאיכא למימר דלא דמי אבל פשיטא דמילתא משמע דכי היכי דשרי בבכור שרי נמי ביום טוב ואדחיי לא סמכינן. וכן מצאתי לגאון אחר שפסק כרבי יהושע. אמר רב יהודה אמר שמואל טבח אומן אסור לשקול בשר ביד פי' לוקח הליטרא בידו אחת ובידו האחרת הבשר ולכוין המשקל דהוו עובדין דחול אי נמי לוקח הבשר בידו ולכוון כמה הוא שוקל [ירושלמי מפני שידו כליטרא]. ואמר ר' יהודה אמר שמואל אסור לשקול הבשר במים פי' בכלי שיש בו שנתות ובעלית המים הוא מכוון משקלו.