הכניס עפר לגינתו ולחורבתו מותר לכסות בו אמר רב יהודה מכניס אדם מלא קופתו עפר ועושה בה כל צרכו דרש מר זוטרא משמיה דמר זוטרא רבה והוא שייחד לו קרן זויות. וכוי אין שוחטין אותו ביו"ט ואם שחט אין מכסין את דמו ואפי' באפר מוכן ובאפר כירה. וטעמא משום דמאן דחזי דמכסי ליה לדמיה ביום טוב אתי למימר מין חיה הוא דאי ספק הוי לא הוי מטריחי ליה רבנן לכסויי לדמיה מספק ואתי למישרי תרבא דידיה אבל לערב במוצאי יו"ט מכסין את דמו אם רישומו ניכר השוחט אותו בחול צריך לכסות את דמו דמספיקא אמרי ליה רבנן טרח וכסי ולא חיישינן דילמא אתי למישרי תרבא דידיה. תני ר' חייא לא כוי בלבד אמרו אלא אפילו שחט בהמה חיה ועוף ונתערבו דמן זה בזה אסורין לכסותו ביום טוב. אמר ר' יוסי בר יאשין לא שנו אלא בשאין יכול לכסותן בדקירה אחת אבל יכול לכסותן בקדירה אחת מותר דלא גזרינן בדקירה אחת אטו שתי דקירות:
שבלי הלקט · סימן רנ״ב, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.