ובהמה חציה של נכרי וחציה של ישראל מותר לשוחטה ביום טוב. ואם שחט בהמה בשדה לא יביאנו במוט ובמוטה דהוי עובדין דחול אבל מביאה בידו אברים אברים. בכור שנפל בבור ר' יהודה אומר ירד מומחה ויראה אם יש בו מום יעלה וישחוט ואם לאו לא ישחוט ור' שמעון אומר כל שאין מומו ניכר מערב יום טוב אין זה מן המוכן. האי בכור בבעל מום משתעי והכי קאמר אם יש בו מום קבוע יעלה וישחוט ור' שמעון דקאמר כל שאין מומו ניכר מערב יום טוב לא משום מוקצה קא אסר ליה דלית ליה מוקצה אלא משום דהוה ליה כדן את הדין ביום טוב ואוקימנא בגמרא דברואין מומין ביום טוב קא מיפלגי ר' יהודה סבר רואין מומין ביום טוב ור' שמעון סבר אין רואין מומין ביום טוב ופסקי רבוותא דהלכתא כר' שמעון דאמרינן אמי וורדינאה חזי בוכרא דבי נשי הוי סבר דלא למיחזי ביומא טבא אתו ואמרו ליה לר' אמי אמר ליה שפיר עביד דלא חזי. איני והא ר' אמי הוה חזי ר' אמי מאתמול הוי חזי וביומא טבא שיולי הוה משאיל היכי הוו עובדא כי הא דההוא גברא דאייתי בוכרא קמיה דרבא אפניא אדמעלי יומא טובא והוה יתיב רבא וקא חייף רישיה. בהדי חייף רישיה דלי עיניה וחזייה למומיה אמר ליה זיל האידנא ותא למחר כי אתא למחר אמר ליה אימא לי איזי גופא דעבודא היכי הוה אמר ליה מנחן לשערי בהך גיסא דהוצא בהדי דעייל רישיה פרטי לשפתיה אמר ליה ודילמא את גרמת ליה א"ל לא ומנא תימרא דגרמא אסור דתניא כל מום לא יהיה בו מניין שלא יגרום לו על ידי דבר אחר שלא יביא בצק או דבילה ויניח על גבי האוזן כדי שיבא הכלב ויטלנו ת"ל כל מום אמר מום ואמר כל מום:
שבלי הלקט · סימן רנ״ב, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.