כתב בעל הדברות הא מתניתין [דהשוחט] גרסינן לה בבחירתא בית שמאי לקולא ובית הלל לחומרא והכי דייקא והלכתא כבית הלל. ובההיא דמסלקין את התריסין ביו"ט דבית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין אמרינן מוחלפת השיטה. ומאי דקשיא להו לרבוותא הא דפרכינן וליכסייה בדקר נעוץ וליכסייה באפר כירה ממתניתין פריך ליכסייה בדקר נעוץ לבית שמאי ובאפר כירה לבית הלל דלבית שמאי אין מכסין באפר כירה ולבית הלל לא בדקר נעוץ לכתחלה ואי נימא מסיפא פריך דקתני אם שחטו אין מכסין את דמו והכי גרסינן (בסיפא) [בספרינו] הא מדקתני אם שחטו אין מכסין את דמו מכלל דבאית ליה עסקינן ולא גרסינן (רישא) [השאר] ומתני' דהשוחט דווקא הואיל ותנן לה בבחירתא הכי ומקולי דבית שמאי ומחומרי דבית הלל היא והא דמסלקי את התריסין נמי דקיימא לן כבית הלל דהתירו סופן משום תחילתן הלכה היא אלא דבית שמאי ובית הלל מחלפין שיטתן והחמירו בית הלל בכ"מ ולא החמירו בתריסין [משום טעמא] דהתירו סופן משום תחילתן:
שבלי הלקט · סימן רנ״ב, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.