ויש לומר דגזירה שמא יקצוץ כדאסרינן פירות הנושרין גזירה שמא יעלה ויתלוש וכגון דיש לדקל פירות. אמר רב מתנה עצים שנשרו מן הדקל לתנור ביום טוב מרבה עליהם עצים מוכנים ומסיקן ואע"ג דכי קא מהפך באיסורא קא מהפך כיון דרובא דהתירא נינהו בטלו ברובא ובהתירא קא מהפך ואע"ג דקיימא לן דאין מבטלין איסור לכתחילה הני מילי איסורא דאורייתא אבל איסורא דרבנן מבטלין ואע"ג דקי"ל כרב אשי דכל דבר שיש לו מתירין אפי' באלף לא בטיל ואפי' בדרבנן והני עצים הן מותרין למחר שהוא חול הני מילי דלא בטיל היכא דאית ביה לאיסוריה בעיניה אבל הכא לגבי עצים מיקלא קלי לאיסוריהו.
שבלי הלקט · סימן רמ״ט, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.