שבלי הלקט · סימן רמ״ח, ט״ו

אין צדין דגים מן הביברין ביום טוב ואין נותנין לפניהן מזונות אבל צדין חיה ועוף מן הביברין ונותנין לפניהם מזונות רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל הביברין שוין זה הכלל כל המחוסר צידה אסור ושאינו מחוסר צידה מותר. היכי דמי מחוסר צידה אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל כל שאומרין הבא מצודה ונצודנו ואיפסקא הלכתא כרשב"ג. ואווזין ותרנגולין ויוני הודרוסיות אע"פ שאמר הבא מצודה ונצודנו מותרין לפי שבאין לכלובן בערב ולא (בעי לדברייא) [עבידי לרבויי] ומזונתן עליך אבל יוני שובך ויוני עלייה וצפרין שקיננו בטיפחין ובביראות אע"פ שבאין לכלובן לערב אסורין בלא זימון והצדן חייב. וחיה שקיננה בפרדס הסמוך לעיר כגון איל וצבי וכיוצא בהן אינה צריכה זימון ודווקא בברה אבל באימה צידה מעליא בעיא מערב יום טוב ולא מהנה בה זימון וכתב בעל הדברות בשם רבינו אפרים זצ"ל יוני שובך ויוני עלייה דמהני זימון דווקא בגוזלין קטנים דומיא דחיה שקיננה בפרדס דאוקימנא בברה אבל בגדולים לא מהני זימון דהא אמרינן הצדן חייב דהא פרחי ואזלי לעלמא. ולא איסתבר ליה דלא דמי לחיה דחיה צידה מעליה בעיא ואינה ניצודת אלא בטורח גדול ואינה ניטלת בלא צידה ומשמע מדקאמר צידה מעליא בעיא ולא קאמר בעיא צידה אבל יוני שובך ויוני עליה אע"ג דצדן חייב מהני בהן זימון דניטלין הן בלא צידה וצפור דרור הבא לזמן אותה מבעוד יום צריך לקצוץ אותה בכנפיה שלא תתחלף באמה. דתניא שוחטין מן הנגרין ביום טוב. פי' רבינו שלמה זצ"ל דהיינו ביברין אבל לא מן הרשתות ולא מן המכמורת ואוקומא רבי שמעון בן אלעזר אם מצאן מקולקלין מערב יום טוב בידוע שמערב יום טוב ניצודו ומותרין בא ומצאן מקולקלין ביום טוב בידוע שביום טוב ניצודו ואסורין. וספיקא פי' שאינו יודע מתי ניצודו הוה ליה כמי שנצודו ביום טוב ואסורין ואפסקא הלכתא כוותיה. ולענין יוני שובך תנן בית שמאי אומרים לא יטול אלא א"כ נענע מבעוד יום שאם לא זימנם אסורים משום מוקצה. ובית הלל אומרים עומד ואומר זה וזה אני נוטל ודיי לו לזמן בדבורא בעלמא. אמר רב נחמן בר אמי מחלוקת בבריכה ראשונה דבית שמאי גזרו דילמא אתי לאימלוכי ובית הלל סברי לא גזרינן אבל בבריכה שנייה דברי הכל עומד ואומר זה [וזה] אני נוטל.