שבלי הלקט · סימן רמ״ז, ב׳

והא דאמרינן דצרכי שבת נעשין ביום טוב על ידי עירוב דוקא בדברים המוכנין מערב יום טוב אבל דברים המוקצין מערב יום טוב כגון מחובר שנתלש ביום טוב וחיה ועוף ודגים שניצודו או ביצה שנולדה אין יום טוב מכין לשבת ולא שבת מכינה ליום טוב דאיתא שבת ויום טוב בין לפניה או לאחריה רב אמר נולדה בזה אסורה בזה ור' יוחנן אמר נולדה בזה מותרת בזה וקא מפלגי בהכנה דרבה דקסבר רבה כל ביצה דמיתילדא האידנא מאתמול גמרה לה דרב אית ליה הכנה דרבה ור' יוחנן לית ליה הכנה דרבה. ואע"ג דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן בהא הלכה כרב דאמר רבא הלכתא כוותיה דרב בהני תלת בין לקולא בין לחומרא חדא הא דאמרן ואידך דאיתמר שני ימים טובים של גליות רב אמר נולדה בזה מותרת בזה ורב אסי אמר נולדה בזה אסורה בזה. ואידך דאיתמר שני ימים טובים של ראש השנה רב ושמואל דאמרי תרווייהו נולדה בזה אסורה בזה. הנה למדנו דשבת ויום טוב בין מלפניה ובין מלאחריה ושני ימים טובים של ראש השנה דינם שוה וביצה שנולדה ביום טוב אסורה בשבת לגומעה וביצה הנולדת בשבת אסורה לאוכלה ביום טוב. וכן שני ימים טובים של ראש השנה ביצה הנולדת בראשון אסורה בשני משום דתרווייהו קדושה אחת הן. והוא הדין פירות שנתלשו ממחובר וחיה ועוף ודגים שניצודו בשבת אסורין ביום טוב וכן אם נתלשו או ניצודו ביום טוב אסורין בשבת ובשני ימים טובים של ראש השנה אם נתלשו או ניצודו בראשון אסורין בשני ולערב נמי אסורין בכדי שיעשו. אמנם בשני ימים טובים של גליות כגון פסח שבועות סוכות שחלו בתוך השבוע ואין שבת אצלם לא מלפניהן ולא מלאחריהן נולדה בראשון מותרת בשני. וכן פירות שנתלשו וחיה ועוף ודגים שניצודו בראשון מותרין בשני. והא לך כלל גדול בזה לפי פירושו של רבינו שלמה זצ"ל והפורש ממנו כפורש מחייו. אמר רב פפא הילכתא נכרי שהביא דורון לישראל אם יש מאותו המין במחובר לקרקע אסור ולערב נמי אסורין בכדי שיעשו ואם אין מאותו המין במחובר [לקרקע] בתוך התחום מותרין חוץ לתחום אסורין. והבא בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר והא לך פירושו כמו שפי' רבינו שלמה זצ"ל נכרי שהביא דורון לישראל ביום טוב ראשון אם יש מאותו המין במחובר לקרקע אסור משום מוקצה ואפי' לר' שמעון דלית ליה מוקצה אלא בגרוגרות וצימוקים בלבד מחובר נמי כגרוגרות וצימוקין דמי מדלא לקטן מאתמול אקצינהו מדעתיה ולא תחלוק במחובר בין שלנו בין של נכרי דחד טעמא הוא ולערב נמי אסורין בכדי שיעשו. בהלכות גדולות מפרש לערב מוצאי יום טוב שני אסורין בכדי שיעשו [וכן כתב גם רבינו יצחק הלוי ז"ל] ודייקי טעמא מדקאמר בכדי שיעשו אלמא בעינן שעה הראויה לעשייה אי נמי כיון דאיתקצאי בין השמשות של יו"ט שני איתקצאי לכולי יום טוב שני ורבינו שלמה זצ"ל פירש לערב מוצאי יום טוב ראשון קאמר אבל מוצאי יו"ט שני מותרין ממה נפשך הואיל ושתי קדושות הן דאי יום ראשון קודש ושני חול ומותרין במוצאי יום טוב ראשון בכדי שיעשו ואם ראשון חול ושני קודש כל שכן שהן מותרים לערב דחול מכין ליום טוב. וכן ר' נוהג ומביא ראיה לדבריו מהא דגרסינן במסכת ביצה פרק ראשון איתמר שני ימים טובים של גליות רב אמר נולדה בזה מותרת בזה ופסק רבא הלכתא כוותיה דרב בין לקולא בין לחומרא ועוד דאמר רבא מניח אדם עירובי תבשילין מיום טוב ראשון לחברו ומתנה כגון שני ימים טובים של גליות שאירעו בה' בשבת ובששי בשבת ולא הניח ע"ת מבחול מניח עירובו ביום טוב ראשון ומתנה ואומר אם היום קודש ולמחר חול אין בדברי כלום ואין צריך לערב דערב שבת חול הוא וחול מכין לשבת ואם היום חול ולמחר קודש עירובי עירוב אלמא שתי קדושות [הן] ואחת מהן חול. ועד דגרסינן בעירובין ההיא בר טביא דאתא בי ריש גלותא דאיתצוד ביום טוב ראשון ואישתחיט ביום [טוב] שני רב נחמן ורב חסדא אכיל ורב ששת לא אכיל מאן דאכל סבר שתי קדושות הן ומאן דלא אכיל סבר קדושה אחת הן ומסקנא ומודה ר' יוסי בשני ימים טובים של גליות דשתי קדושות הן. ושמע מינה מחובר שנתלש ביום טוב ראשון מותר ביום טוב שני ממה נפשך וצריך להתעכב במוצאי יום טוב ראשון בכדי שיעשו כדי שלא יהנה כלום הנאה מיום טוב לחול. ואם ניצודו בשני לערב של יום טוב שני אסורין נמי בכדי שיעשו דאימור קודש הוא ואם היא שבת אסורין עד מוצאי שבת בכדי שיעשו: