וכתב בעל הדברות ז"ל ואי איקלע שני ימים טובים של גליות חמשא ומעלי שבתא ואנח עירובי תבשילין מערב יום טוב לא מצי למיפא ביומא דחמשא לשבתא דשבות קרובה התירו על ידי עירוב שבות רחוקה לא התירו על ידי עירוב שמא יום טוב הוא ואין אופין מיום טוב לשבת ומסתבר כוותיה [ומצאתי בשם רבינו אפרים ז"ל כי מתני' דוקא דאית ליה תבשיל מאתמול. אבל לכתחלה אסור. וגאון אחר ז"ל כתב אפי' אידכר בתר דאכיל סעודתיה ואישתייר ליה מההוא בשולא מתני עלה]. ודוקא עירובי תבשילין מערבינן על ידי תנאה אבל עירובי תחומין לא דמיקנא ביתא ביום טוב לא.
שבלי הלקט · סימן רמ״ו, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.