ואע"פ שהתרנו אוכל נפש ביום טוב לא התרנו אלא ליומו אבל ליום טוב שני או לחול אסור דתניא אין אופין מיום טוב לשבת פי' בלא עירוב תבשילין קל וחומר מיום טוב לחול באמת אמרו ממלאת אשה קדרה בשר אע"פ שאינה צריכה לה אלא לחתיכה אחת ממלא נחתום חבית של מים אע"פ שאין צריך אלא לקיתון אחד אבל לאפות לא יאפה אלא מה שצריך לו ר' שמעון בן אלעזר אומר אף ממלא אשה את התנור פת מפני שהפת [נאפת] יפה בשעת שהתנור מלא אמר רבא הלכתא כר' שמעון בן אלעזר. כתב רבינו חננאל זצ"ל הלכה כרבותינו ובלבד שלא יערים. וכתבו הגאונים זצ"ל המבשל כמה תבשילין ביום טוב לצורך יום טוב ולא אכל מכולם בתוך הסעודה הואיל ולצורך יום טוב נתבשלו בתחילה ועכשיו אינו צריך לאכול מכל אחד ואחד אין בכך כלום ולא הוי כמכין מיום טוב לחול משמע מדקאמר לצורך יום טוב [ש"מ] דליכא הערמה דאי איכא הערמה אסור וכשם שאסור לבשל מיו"ט לחול כך אסור לאפות ולבשל מיום טוב לחבירו.
שבלי הלקט · סימן רמ״ה, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.