ובעל הדברות כתב הותרה נמי שלא לצורך אוכל נפש אלא שהוא לצורך גופו ביו"ט ויש בו צד מצוה כגון קטן למולו ולולב למצוה וספר תורה לקרות בו וגדול לצורך רבים כגון רב הונא וילתא דשרא רב נחמן משום דבעיתא וכגון כלים לצורך יום טוב. והבערת חמץ דאמרינן מתוך פרק קמא דפסחים. אבל הוצאת אבנים דלית להו צד מצוה אסור משמע מדבריו דקטן בעלמא אסור וה"ה לכלים שאינן לצורך יום טוב.
שבלי הלקט · סימן רמ״ב, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.