ועוד ראיה דיום ראשון עיקר דאמרינן בפסחים פרק מקום שנהגו אמר ליה רב ספרא לרב אבא כגון אנא דידענא בקיבעה דירחא בישוב לא עבידנא במדבר מאי ופירש רבינו שלמה זצ"ל מאור הגולה דידענא בקיבעה דירחא דלא צריך לי לאוסופי יום טוב שני משום דשכיחי אינשי התם והרואה אומר מותר לעשות מלאכה בכל יום. במדבר מאי פי' מהו לעשות מלאכה ביום טוב שני אמר ליה הכי אמר רב אמי בישוב אסור במדבר מותר הא למדת שאפילו מלאכה דחמירא מותר לעשות למי שבקי בקביעות החדש באתרא דלא שכיחי אינשי דלא [אתי] לזלזולי בשאר ימים טובים. ואנן בקיאין בקביעה דירחא כדמוכח במס' ביצה וכן כתב בעל המאור זצ"ל הני דנחתי ממערבא אסור להון למיעבד עיבידתא ביו"ט שני בישוב אפי' דעתו לחזור לפי שהוא מנהג גדול שפשט בכל הגולה כולה ואין לפרוץ בו. ובמדבר מותר אפי' אין דעתו לחזור כל זמן שלא הגיע ליישוב לפי שעדיין לא הוקבע להיות כמותם ואם הגיע ליישוב ואין דעתו לחזור הרי הוקבע להיות כמותם ואסור בין במדבר בין ביישוב.
שבלי הלקט · סימן רל״ז, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.