כתב בעל היראים ז"ל שמעתי שהרב רבי אפרים זצ"ל למימני שבועי בלא יומא ויומי דלא הגיעו לכלל שבועי לא צריך למימני אלא שבוע בלבד ויום השלמת שבוע צריך למימני יומא ושבועי דאי לא מני אז יומי חסרין להו נ' יום ואמנם נהגו למימני יומי ושבועי לעולם. וברכת העומר זו היא בא"י אמ"ה אקב"ו על ספירת העומר היום לעומר יום אחד וכן שני ימים עד שבעה ואומר היום לעומר שבעת ימים שהן שבוע אחד. וכן לארבעה עשר יום היום לעומר ארבעה עשר יום שהן שני שבועות. וכן לשלשה לארבעה וכן לכולם עד שבעה שבועות עד עשרה אומר ימים ומאחד עשר אומר יום וזה דרך צחות לשון הקודש. ואחר כך אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתשיב עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו.
שבלי הלקט · סימן רל״ד, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.