שבלי הלקט · סימן ר״ל, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

תשובה זו השיב רבינו נתן לר' מנחם אחיו ז"ל ושיער שהוא במקום הקזת דם וריבדא דכוסלתא מותר להעבירו בחולו של מועד ואפי' בתער. אע"פ שאסור בתגלחת במועד לפי שהקזת דם עיקר פיקוח נפש הוא ודבר שהנשמה תלויה בה. דכתיב כי הדם הוא הנפש וסכנות נפשות הוא ואפי' בשבת שהוא איסור סקילה דוחה סכנת נפשות. שכך אמרו חכמים מניין לפיקוח נפש שדוחה את השבת. נענה ר' אלעזר ואמר קל וחומר ומה מילה שהיא אחד מאבריו של אדם דוחה את השבת קל וחומר לפקוח נפש שדוחה את השבת ושוב אמרו חכמים מפקחין פיקוח נפש בשבת והזריז הרי זה משובח ואינו צריך ליטול רשות מבית דין כיצד ראה תינוק אחד נפל לים פורס מצודה ומעלהו והזריז הרי זה משובח. ואע"פ שמתכוון לצוד לפי דרכו. ראה לתינוק שנפל לבור עוקר חוליא ומעלהו והזריז הרי זה משובח ואע"פ שמתכוון לעשות מעלה ודרגא לעלות בה כל ימות השנה וכו' כדאיתא ביומא בפרק בתרא. וכ"ש הכא בחולו של מועד שהלכה רווחת הוא שמותר להעביר השיער מפני שהוא צריך להקזת דם:
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.