רבינו יצחק פאסי זצ"ל כתב דהכי הילכתא וכן מצאתי לגאון אחד שהשיב וששאלתם הא שלח ר' יצחק בר יעקב (דגיורי) [בר גיורי] משמיה דר' יוחנן כלי פשתן מותר לכבסן במועד הלכתא כוותיה או לא כך ראינו שהלכה כדשלח ר' יצחק דהא קא אסהיד בר הדיא לדידי חזא לי ימא של טבריה דמקפי ליה משיכלי משיכלי מאני דכיתנא בחולא דמועדא ואביי נמי לאו אכריע מכריע לר' יצחק אלא הכי קאמר מאן לימא דברצון חכמים עביד הלכך הלכה כר' יוחנן. וגאון אחר פסק דלא כר' יוחנן והי לך תשובתו וששאלתם מהו לכבס בגדי פשתן בחולו של מועד כך דעתי נוטה שאסור לכבסם וכי תימא הא דשלח ר' יצחק בר יעקב בר גיורי משמיה דר' יוחנן כלי פשתן מותר לכבסן בחולו של מועד ליתא להא מדקא אותיב רבא דמותיב רבא מטפחת הידים ומטפחות הספרים כו' הני אין כלי פשתן לא ואע"ג דפרק אביי למתני' במקום רבא ליתא לדאביי ועוד דאביי גופיה לאיסורא נסיב ליה דאמרי' מתקיף לה אביי מאן לימא לן דברצון חכמים אלמא לאיסורא קא נסיב:
שבלי הלקט · סימן רכ״ח, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.